ישנם מקרים לא מעטים בהם מעסיקים בוחרים להעסיק עובדים בצורות העסקה עקיפות במקום להעסיקם בשכר. למקרה הצער, דווקא במוסדות מדינה, אנו רואים מקרים רבים כאלה כתוצאה ממגבלה של תקנים. הדבר מביא לכך שישנם עובדים המועסקים במשך שנים רבות בצורות העסקה שונות דוגמת פרילנסרים, יועצים ונותני שירותים.
בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בעניין פלונית נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.5.22) – נקבע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המדינה לבין התובעת שהועסקה כנותנת שירותים במשך 11 שנים. עוד נקבע, כי מדובר בצורת העסקה פסולה שכל מטרתה לחמוק ממתן תנאים של עובד מדינה.
רקע
-
- התובעת הועסקה בין השנים 2005-2016 כיועצת ומרצה בבית ספר להכשרה מקצועית למבוגרים שהופעל על ידי המדינה.
- התובעת נקלטה במקומה של עובדת מדינה בתקן שעזבה, כאשר מדובר בתפקיד אינטגרלי ומשמעותי לפעילות המרכז.
- על אף העובדה שהחליפה עובדת מדינה, התובעת לא הועסקה באופן ישיר על ידי המדינה. במקום זאת, היא הוחתמה לאורך השנים על הסכם של נותנת שירותים.
- במהלך תקופת עבודתה, התובעת הועסקה כתף אל כתף עם מורים רבים שהועסקו כעובדי מדינה בתקן זהה לתקן של עובד הוראה בתיכון.
במועד סיום ההעסקה, תבעה העובדת את המדינה וטענה כי בפועל התקיימו יחסי עובד-מעביד. התובעת דרשה כי המדינה תכיר בה כעובדת מדינה ותשווה את התנאים בגין שנות עבודתה לאלו של עובד מדינה.
ראו עוד:
-
- בית הדין האזורי לעבודה: מעסיקה תפצה עובדת ב-30,000 ש"ח בשל התעמרות בעבודה
- בית הדין האזורי לעבודה: פרילאנסרית שהועסקה במשך 22 שנה תוכר כעובדת
- דוח מבקר המדינה – טיפול בהטרדות מיניות ברשויות המקומיות
- בית הדין לעבודה: עובדת תפוצה בכ-114,000 ש"ח בגין הפליה בשכר
- מה דינם של ימי מחלה של עובדת אשר הצהירה על מחלה, אך בפועל שהתה בחופשה?
-
- בית הדין קבע כי התובעת הצליחה להוכיח באופן מובהק את קיומם של יחסי-עובד מעביד בינה לבין המדינה.
- המבחן העיקרי בו השתמש בית הדין על מנת לקבוע האם התקיימו יחסי עובד-מעביד הינו מבחן ההשתלבות. מבחן זה בוחן את השתלבותו של העובד במקום העבודה והוא מורכב משני פנים, פן חיובי ופן שלילי –
-
-
- בפן החיובי – מתבצעת בחינה של מידת ההשתלבות של העובד במקום העבודה בו הוא מועסק. דהיינו, עד כמה פעילותו מהווה חלק אינטגרלי בליבת העיסוק של המקום ולא מהווה גורם חיצוני לו.
- בפן השלילי – מתבצעת בחינה האם לעובד יש עסק עצמאי ונפרד מהמקום שבו הוא מועסק. כמו כן, נבחנת מידת התלות שלו במקום העבודה, האם יש לו לקוחות נוספים והאם הוא נושא ברווחים והפסדים של העסק.
-
במבחן ההשתלבות הוכח כי התובעת עבדה בתפקיד ליבה, כתף אל כתף עם עובדים נוספים במוסד שהועסקו כעובדי מדינה. בנוסף, הוכח כי עבודתה במרכז ההכשרה היוותה את פרנסתה העיקרית.
מנהל האגף להכשרה מקצועית הודה בעדותו כי הטעם היחידי לאופן בו הועסקה התובעת היה כלכלי. עוד טען כי התנאים להם זכאים עובדי המדינה, מביאים לעלויות גבוהות אשר גרמו לכך שמשרד החינוך סירב להקצאת תקנים.
התובעת הוכיחה גם שהשתמשה במתקנים ובציוד של המדינה לצורך ביצוע עבודתה. הוקצה לה חדר קבוע במוסד, והיא השתתפה בהשתלמויות מקצועיות. כמו כן, היא הוצגה במסמכים רשמיים והשתמשה בכתובת מייל של המדינה.
אמנם התובעת הייתה חתומה על הסכמים, אך היא ביססה את הטענה שראתה בעצמה עובדת מדינה לכל דבר ועניין וכי חתמה על הסכמים אלה רק בלית ברירה.
התובעת אף הציגה מכתבים של מורים חיצוניים נוספים לחברי כנסת בהם טענו כי רק בשנת 2012 נדרשו לפתע להגיש חשבוניות. כך שעד לשנת 2012 לא נדרשה אפילו להגיש חשבוניות ושכרה שולם לפי דוח שעות שהגישה.
התובעת טענה כי נדרשה לקבל אישור על כל חופשה או היעדרות, וטענה זו לא נסתרה על ידי המדינה. הדבר מעיד על מידת השליטה של מקום העבודה על אופן ושעות העסקתה.
סיכום
לסיכום, מכלול הראיות הביא לכך שבית הדין קבע כי המדינה לא עמדה בנטל הראייה לפיו התובעת לא הייתה עובדת מדינה. עוד הוסיף בית הדין כי מדובר בצורת העסקה פסולה, שכל מהותה התחמקות ממתן תנאים להם הייתה זכאית התובעת לו הייתה מועסקת כעובדת מדינה.
בית הדין פסק לתובעת פיצוי ממוני עבור בגין ההפרש בין התמורה שקיבלה כנותנת שירותים לבין השכר החלופי לו טענה בסך 193,070 ₪ בחוות הדעת מטעמה. בנוסף היא זכאית לתשלום סך של 21,000 ₪ בגין חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי.
כמו כן, נפסק לתובעת פיצוי לא ממוני בגובה 85,000 ש"ח. הפיצוי כולל גם את הסוגיות של חוק הגנת השכר, הפרת שימוע ונזקים נוספים שהתובעת תבעה בנפרד. בנוסף, נפסקו 33,000 ש"ח בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד.