בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב בפיצויים מעסיקה בסך 30,000 שקלים בגין התעמרות בעבודה. נקבע שהעובדת חוותה התייחסות משפילה, מבזה ופוגענית.
- עובדות המקרה
- עובדת הועסקה בהסכם עבודה בחברה לסריקת מסמכים למחשב עד שפוטרה לאחר כ-4 שנים.
- במסגרת עבודתה, עסקה העובדת בפירוק תיקיות לצורך סריקה, סריקה של הדפים וחיבור שלהם חזרה לאחר מכן.
- כחמישה חודשים לפני שפוטרה, קיבלה העובדה ממנהל החברה מכתב נזיפה בלשון קשה. במכתב נטען כלפיה שהיא עושה שימוש ציני בזכויות שניתנו לה, כמו האפשרות להגיע לעבודה בשעה מוקדמת. על כן, נאסר עליה להגיע לפני השעה 08:00. כמו כן, נטען שהיא מבלה שעות ארוכות בשיחות טלפון אישיות, ונאסר עליה לשוחח בטלפון במהלך כל יום העבודה. ככל שתשוחח בטלפון, הזמן ינוכה משכרה ויעמוד על קיזוז מינימלי של 15 דקות. כן הודע לעובדת כי משכרה יקוזזו 45 דקות מדי יום בגין הפסקות.
- לאחר קבלת המכתב העובדת חשה כאבים בחזה ופנתה לקופת חולים. העובדת שהתה בחופשת מחלה במשך כחודש לאחר מכן.
- לאחר שובה מחופשת המחלה, נדרשה העובדת לשבת במשך מספר חודשים בחדר ריק, מבלי שסופקה לה עבודה ברוב המכריע של הזמן. החדר הכיל רק כסא ושולחן, ללא מחשבים או סורקים. בין אותו חדר לבין משרדו של המנהל הפריד חלון זכוכית. העובדת נדרשה ליידע את המנהל על כל יציאה מחדר, לרבות יציאה לשירותים.
- לטענת החברה, התנהלותה נבעה מחוסר אמון כלפי העובדת.
- לאחר פיטוריה, העובדת הגישה תביעה לפיצויים כלפי החברה, בגין התעמרות בעבודה ופיטורים שלא כדין.
ראו גם:
פסק הדין
בית הדין קיבל את התביעה. בית הדין ציין כי ככלל, למעסיק הסמכות לנהל את עסקיו כראות עיניו, ולהחליט החלטות המצויות במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הקנויה לו. עם זאת, הסמכות הנתונה למעסיק אינה בלתי מוגבלת. עליו להפעילה בתום לב, בשום שכל, ותוך איזון מול זכויות העובד.
אם הנתבעת אכן חשבה שיש לה משבר אמון עם התובעת, עמדו בפניה מספר אפשרויות פעולה. בין היתר, להוציא את העובדת לחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים או לפטר את התובעת לאחר עריכת שימוע לפני פיטורים ותשלום פיצויים כחוק.
בית הדין ציין כי הנתבעת בחרה לנקוט בדרך, שלא ניתן אלא לראותה כמשפילה, מבזה ופוגעת בזכויות התובעת כעובדת וכאדם. בפרט אמורים הדברים בכך שהתובעת נדרשה לשהות ימים ארוכים לבדה, בחדר ריק מציוד עבודה, ללא מעש, במעקב צמוד.
התובעת נדרשה לדווח על כל יציאה, לרבות לחדר השירותים, משל הייתה תלמידת בית ספר יסודי הנדרשת לאישור המורה. ויודגש, כי המדובר בתקופה שארכה כחודשיים וחצי, ולא בימים ספורים בלבד. הנתבעת נהגה עם התובעת כאילו הייתה חפץ, המונח לעת עתה בפינה נסתרת עד למועד בו תתקבל ההחלטה מה לעשות עמה.
בית הדין קבע כי בנסיבות אלה, הוכח כי הנתבעת בשרירות ובחוסר תום לב קיצוני כלפי התובעת. כמו כן, כי אין ספק שנגרמה לתובעת עוגנת נפש רבה, המצדיקה פיצוי. בית הדין מתייחס לשיעור הפיצוי שמבקשת התובעת, בסך 30,000 ₪, וקובע כי לאור המתואר הוא אינו גבוה. בסיכומו של דבר, נפסק לטובת התובעת פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
סיכום
אם יש לכם בעיה בעבודה, אתם צריכים לדבר עם עורך דין לענייני עבודה. אנחנו משרד עורכי דין שמתמחה בדיני עבודה בצפון, ועזרנו לאלפי עובדים להבין טוב יותר את זכויותיהם. אינך צריך לדאוג מהמעסיק או מניהול ההליך המשפטי. איתנו, יהיה לך צוות משפטי חזק מאחוריך.