בית הדין האזורי לעבודה: פרילאנסרית שהועסקה במשך 22 שנה תוכר כעובדת

חן – משרד עורכי דין

תוכן עניינים

  • כללי

פעמים רבות עובדים מועסקים במתכונת העסקה של קבלנים עצמאים/פרילנסרים על אף שבפועל, הם אמורים להיות מועסקים כשכירים לכל דבר ועניין. סגנון העסקה זה לרוב נובע מרצון המעסיק לחסוך בעלויות ההעסקה הנלוות להעסקה של עובד שכיר (פיצויי פיטורין, הפקדות לפנסיה, תשלום חופשה ודמי הבראה ועוד) ומשיקולים של מחסור בתקנים.

כמו גם פרילנסר לא זכאי אוטומטית לזכויות הקשורות באופן סיום העסקה. כגון שימוע לפני פיטורים או הגנה מפני פיטורים שלא כדין.

בשנים האחרונות מספר לא מבוטל של מועסקים הגישו תביעה בבית הדין לעבודה באמצעות עורכי דין לדיני עבודה וטענו כנגד מעסיקם לקיומם של יחסי עובד-מעביד. בחלק מהמקרים אותם מועסקים זכו בהכרה כעובדים, אשר הקנתה להם את אותן זכויות של עובדים שכירים. כגון: פיצויי פיטורים, שעות נוספות, דמי חגים, ימי חופשה ועוד. בצ'ק ליסט לעובד המפוטר תוכלו לקבל פירוט מקיף בדבר הזכויות שמגיעות לעובדים במהלך העבודה ובסיומה.

בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי בפועל התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.
הכרעת בית הדין התבססה על הנימוקים הבאים –

1. אופן והיקף ההעסקה – התובעת הועסקה באופן אישי, במשך 22 שנים ברציפות באותה עבודה ובאותו חדר הכושר. בשונה מחוזה עבודה סטנדרטי עם נותני שירותים שבהם היקף העבודה משתנה, היקף העבודה של התובעת נותר כמעט ללא שינוי לאורך כל תקופת ההעסקה, ובמסגרת שעות קבועה ולא גמישה שהוכתבה לה על ידי הנתבעת.

2. אספקת הציוד נעשתה ע"י הנתבעת – כל הציוד בחדר הכושר נרכש ע"י הנתבעת, ותוחזק על ידה. התובעת לא נדרשה לספק דבר משל בעצמה לצורך הפעילות, ואף לא לשלם דמי שכירות. בנוסף, הנתבעת סיפקה לתובעת את בגדי הספורט שלבשה לעבודה, נתון המצביע בבירור על קיום יחסי עבודה, ולא יחסים בין מקבל שירות לספקית שירותים.

3. הנתבעת נהגה בתובעת כעובדת מן המנין – התאפשר לתובעת לאכול בחדר אוכל עובדים, והיא קיבלה מאל-על כרטיסי טיסה בהנחה באופן קבוע (אם כי בכמות פחותה מזו הניתנת לעובדים). כמו כן, התובעת הוזמנה כאחד העובדים (ונכחה בפועל) בחלק גדול מאירועי החברה השונים. ואף היתה מקבלת מתנות לחגים, כמו שאר העובדים.

4. מבחן הפיקוח וההשתלבות – התובעת נוהלה ביום יום על ידי עובד מטעם הנתבעת, אשר פיקח עליה בפן המקצועי והמנהלי. לתובעת לא הייתה כל סמכות לקבל החלטות על אופן הפעלת חדר הכושר. בנוסף, התובעת נדרשה לדווח על כל מקרה של היעדרות ולמצוא לעצמה מחליף מבין עובדי החברה שהיו בעלי ההסמכה המתאימה.

  • סיכום

התובעת הועסקה משך תקופה ממושכת ביותר, במהלכה הייתה נתונה לניהול ופיקוח הדוק של החברה וקיבלה תשלום לפי שעה. לתובעת אמנם היו לקוחות נוספים, אך היקף פעילות זה היה זניח והיא הייתה תלויה כלכלית בחברה באופן כמעט מוחלט. בנוסף, הבחירה להיות מועסקת כעצמאית הייתה של הנתבעת, ולתובעת לא הייתה אפשרות לבחור להיות מועסקת באופן אחר.

לאור כל זאת, בית הדין הכיר בתובעת כעובדת וקבע כי על הנתבעת לשלם לה סכום בסך 181,000 ש"ח שמהווים את כלל התנאים הסוציאליים להם הייתה זכאית לו הייתה מועסקת כשכירה, כשהוא מתבסס על התמורה שקיבלה כעצמאית בתור השכר הקובע לצורך התחשיב.

סע"ש (תל אביב) 4877-05/18 *** פנינית גריידי נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

*השימוש בלשון זכר במאמר זה נעשה מטעמי נוחות בלבד. כל האמור בו מתייחס באותה מידה גם לנשים, כמובן.

**מטרתם של התכנים והמאמרים המופיעים ו/או מצוטטים ו/או מופנים באתר היא להרחיב את בסיס הידע של הגולש בנושאים שונים והם אינם מחליפים פנייה לעורך דין על בסיס אישי ופרטני.

חן – משרד עורכי דין

כיצד עורך דין לדיני עבודה יכול לעזור?

5/5

צוות עורכי הדין לענייני עבודה שלנו יבצע הערכה מקצועית של המקרה שלכם. ללא עלות וללא התחייבות.

פוסטים קשורים

תפריט נגישות

חן - משרד עורכי דין

ייצוג חזק, פתרונות מעשיים.