עו"ד לדיני עבודה מסביר: מתי שאלות במסגרת ראיון עבודה עשויות להיחשב אפליה?

• רקע

• ראיונות עבודה הם מעמד מלחיץ ורגיש גם כך, לא כל שכן כאשר המועמד/ת מקבל/ת את התחושה שמפלים אותו/ה מסיבות שאינן ענייניות.

• מהי אפליה בעבודה?

• סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע שאין להפלות בין עובדים או מועמדים לעבודה על רקע שיקולים שאינם רלוונטיים כגון גיל, מין, לאום, נטייה מינית, היותם הורים, דת, השקפה ועוד. לפיכך, כל שאלה המתייחסת לאחד מאלה עשויה להעיד על אפליה בקבלה לעבודה.

• החריג לכך, הוא כאשר אותו מידע עליו המועמד או המועמדת נשאלים רלוונטי לאופי ומהות התפקיד. למשל, כאשר אישה מועמדת לתפקיד בו נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, לגיטימי לשאול בראיון העבודה האם היא בהריון. זאת, מכיוון שהעבודה עשויה להיות מסוכנת עבורה ועבור העובר.

ראו גם:

• • התחייבות לתקופת עבודה מינימלית כנגד הכשרה על חשבון המעסיק
  • עורך דין דיני עבודה עונה: מתי עלייך לגלות שאת בהיריון בריאיון עבודה
  • עוברות טיפולי פוריות? חשוב שתדעו! החוק מגן עליכן
  • הכללים להעברת עובד לתפקיד אחר
  • האם מותר להשאיר עובד בבית ללא תשלום?

• דוגמאות מהפסיקה

שאלות הנוגעות לזמינות לעבודה של מועמדת שהיא אם לילדים –
על פניו, שאלות הנוגעות למידת הזמינות של מועמד/ת לעבודה נראות כדבר לגיטימי. אך איפה עובר הגבול שבו השאלות ייחשבו לפולשניות ולא רלוונטיות?

בית הדין הארצי לעבודה קבע בפס"ד דיזנגוף (ע"ע 16136-05-15) שככל שמועמדת או מועמד למשרה מבהירים כי יש באפשרותם לעמוד בתנאים של היעדרויות מן הבית או זמינות מיוחדת למקום העבודה, חל איסור על המעסיק לדרוש מהם מידע מפורט יותר.

בין היתר, אודות סדר איסוף ילדיהם מן הגן, ואודות תכנון משפחתם. דרישת מידע ברמות פירוט שכאלה מצביעה על שיקולים של אפליה, גם אם דרישות המשרה מחייבות זמינות מיוחדת והיעדרויות רבות מן הבית.

במקרה זה, המועמדת הייתה עו"ד שומרת מצוות, אם לשני ילדים קטנים. במהלך הריאיון, המועמדת נשאלה מספר שאלות הנוגעות להרחבת המשפחה, בדגש על היותה דתיה, ולצורך שלה להיות זמינה לילדים. זאת, לצד הערות כגון "את תצטרכי לעבוד כמו גבר".

המשרד מצידו, טען כי השאלות הללו היו רלוונטיות לזמינותה של העובדת למקום העבודה.
בית הדין קבע כי המועמדת הופלתה מטעמים של הורות, ובהיותה דתית בהשקפת עולמה ובאורחות חייה, ופסק לה פיצוי בסך 50,000 ש"ח.

שאלות הנוגעות לגיל המועמד/ת –
בפס"ד ס"ע 14532-09-16, קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שעצם העלאת שאלת הגיל בראיון עבודה, מהווה אפליה עקיפה, אף אם השאלה נשאלה בתמימות.

במקרה זה, מועמד לעבודה נשאל מספר פעמים בראיון בנוגע לגילו, ואמר למראיין שהשאלה גורמת לו לחוש שלא בנוח. בסופו של דבר נאלץ להשיב, ותשובתו התקבלה בהפתעת המראיין שאמר למועמד כי היה בטוח שהוא צעיר בכמעט עשור.

לדברי המועמד, לאחר שענה, חש חוסר ביטחון, ותפקד באופן שאינו מיטבי שכן הבין שהוא נמדד לא רק על סמך כישוריו אלא גם על סמך גילו. המראיין מצידו, טען כי השאלה נשאלה באופן חברי, תוך כדי שיחה על תחביב משותף של השניים.

בית הדין קיבל את טענת המעסיק שלא מדובר באפליה ישירה ומכוונת, ושהשאלה נשאלה באופן תמים ולא השפיעה על קבלת המועמד לעבודה. על אף זאת, נקבע כי עצם העלאת השאלה מהווה אפליה עקיפה ועל כן נפסק לטובת המועמד, ונקבע כי המעסיק ישלם לו פיצוי בגובה 5,000 ש"ח.

סיכום

עשויות להיות נסיבות שבהן שאלות מסוימות אכן יהיו רלוונטיות. יחד עם זאת, במקרה שבו השאלות העלו אצל המועמד חשד לאפלייה והוא יבחר לתבוע את אותו מעסיק, חובת ההוכחה לכך שלא מדובר באפלייה תוטל על המעסיק. לפיכך, המעסיק יצטרך להראות כי אכן קיים קשר ישיר בין המידע עליו נשאל המועמד לבין יכולתו לבצע את התפקיד.

אם נשאלתם בראיון עבודה שאלות בעייתיות ולא רלוונטיות, ייתכן שאתם זכאים לפיצוי על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אם אתם חושדים שתשובתכם לשאלות אלה היא הסיבה העיקרית לכך שלא התקבלתם לתפקיד, פנו אלינו לייעוץ ויחד נבחן את המקרה.