עובד אשר הועסק כנהג משאית משך 3 שנים בחברה המספקת שירותי הובלה. פוטר מתפקידו לאחר שנמצא כי הוא נטל ללא רשות פריט. זאת בעת ביצוע עבודתו אצל המזמינה חברת "רב בריח".
בעקבות הגניבה החליטה המעסיקה לשלול לעובד את פיצויי הפיטורים ודמי הודעה מוקדמת. בית הדין לעבודה: העובד זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 25,497 ₪.
סע"ש (אזורי ת"א) 4856-02-15 (פורסם בנבו, 20.02.2018)
העובד ביצע הובלות עבור חברת "רב בריח". שהייתה מזמינה שירותי הובלה מחברת הובלות בה הועסק (להלן – המעסיקה).
באחד מימי העבודה שבהן העובד היה במפעל "רב בריח" הוא נטל ללא רשות עינית דיגיטלית ששוויה 550 ₪.
מנהל המפעל שהיה בקרבת מקום ראה את הנעשה ודרש מהעובד לצאת משטח המפעל.
בעקבות האירוע, זומן העובד לשיחת שימוע באשמת גניבה ממעביד ובסיומה נמסר לו שהוא מפוטר לאלתר.
בנוסף, בשל מעשה הגניבה, החליטה המעסיקה לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורים וחלף הודעה מוקדמת.
המעסיקה: גניבה ממעביד מהווה פגיעה במוניטין ובשמנו הטוב
לאחר שדרישותיו לקבל את פיצויי הפיטורים נכשלו. הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד המעסיקה.
בתגובה הגישה המעסיקה תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לה בשל מעשה הגניבה. ובכללם, קנס שנאלצה לשלם לחברת רב בריח. צמצום היקף העבודה עם חברת רב בריח ופגיעה במוניטין ובשמם הטוב.
השיקולים שנמנו בפסיקה על פיהם נבחנת הסנקציה של שלילת פיצויי פיטורים
בית הדין נדרש להכריע האם התנהגותו של העובד מצדיקה שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. לשם כך בית הדין פירט את השיקולים שנמנו בפסיקה. על פיהם נבחנת הסנקציה של שלילת פיצויי הפיטורים.
בשיקולים לחומרה נמנו הנזק שנגרם למעסיק או היה אמור להיגרם, משך תקופת העסקה כמשליכה על הפרת האמון, היקף ההרתעה ומספר הפעמים שהעובד ביצע את המעשים האסורים.
כשיקולים לקולא נמנו תרומת העובד למעסיק. משך תקופת העסקה ועוצמת הפגיעה הצפויה בעובד.
עוד ציין בית הדין את הכלל שנקבע בפסיקה לפיו ישנם מקרים שהפיטורים כשלעצמם מהווים עונש מספק. וכי שלילת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה ובמקרים הקיצוניים ביותר.
שלילת פיצויי פיטורים היא סעד דרסטי מדי – הפיטורים כשלעצמם מהווים עונש מספק
לאחר הצגת הראיות ושמיעת העדויות הכריע בית הדין כי על המעסיקה לשלם לעובד את פיצויי הפיטורים בעקבות פיטוריו. אך נפסק כי באותן נסיבות הייתה קיימת הצדקה לשלילת ההודעה המוקדמת כפי שנעשה. נפסק כי שלילת פיצויי הפיטורים היא סעד דרסטי מדי. כאשר העובד קיבל "עונש" על מעשיו עת הוא פוטר מעבודתו. בית הדין לעבודה הגיע להכרעה זו על בסיס שלוש קביעות:
- לא היה מדובר במוצר בעל ערך כספי מאוד גבוה.
- לא הוכחו מעשים דומים שנעשו על ידי העובד בעבר.
- עדות של המנהל כי העובד היה עובד טוב.
העובד חויב לשלם למעסיקה את סכום הקנס שהיא ספגה בשל מעשה הגניבה
בנוסף לפיצויי הפיטורים בית הדין לעבודה פסק לעובד פיצוי כספי בעבור זכויות נלוות וכן חייב את המעסיקה לשלם לעובד 6,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. אך גם חייב את העובד בתשלום 4,000 ₪ בגין הקנס שספגה המעסיקה בשל מעשה הגניבה ממעביד.
לסיכום, לא כל הפרת משמעת חמורה מצד העובד יש בה כדי לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים. ולעיתים די בעצם הפיטורים ככלי ענישה מספק.