מבוא
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל תביעה של עובדת שהועסקה כעורכת דין. בקשר לרכיב דמי המחלה קבע בית הדין כי המעסיק לא הצליח להוכיח את טענותיו. נקבע כי ברגע שעובד מוסר למעסיק את אישורי המחלה על המעסיק לפעול בהתאם להוראות הדין. ואין הוא יכול לעשות דין לעצמו על סמך "אמונה" שהעובד מתחזה לחולה.
חובת תשלום דמי מחלה
סעיף 4א לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, שעניינו "פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה", קובע כך:
"(א) מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה, או לפי הסכם קיבוצי וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו באחד מאלה:
1) המעביד נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורין לפי חוק הודעה מוקדמת… בטרם נעדר העובד עקב מחלתו.
2) מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול..".
אפשר להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעם המעסיק?
בהתאם לתקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז – 1976, אם "התעורר ספק אצל המעביד לגבי תוכן של תעודת מחלה שלא ניתנה לפי תקנת משנה (ב)", יהא הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית של רופא מטעמו.
יחד עם זאת, הבדיקה יכולה להיעשות רק אם העובד מגיש תעודת מחלה שאינה של קופת חולים.
היום כידוע רובן המוחלט של תעודות המחלה ניתנות על ידי קופות החולים (כללית, מכבי ומאוחדת).
לא הוצגו ראיות נגד אישורי המחלה
בית הדין האזורי דחה את טענותיו של המעסיק כנגד כשרותן של תעודות המחלה. ואלה הנימוקים המרכזים שהובאו בפסק הדין:
- המעסיק לא ביקש להזמין לעדות את הרופאים, אשר הנפיקו לעובדת את אישורי המחלה ואף ולא פנה לקופת חולים כללית לברר את העניין.
- המעסיק לא הציג חוות דעת רפואית המלמדת שאישורי המחלה אינם מזכים את העובדת בדמי מחלה.
ראו: סעש (ב"ש) 12045-03-17 עו"ד זהבית מקונן – חב' יניב אידל ושות'