פסיקה: פיצוי של 150,000 ₪ בגין העסקה פוגענית והתעמרות בעבודה

התובעת הועסקה כ-27 שנים באגף היועץ המשפטי בעיריית ירושלים כסגנית היועץ המשפטי. במסגרת תפקידה היא הייתה אחראית על אגף התכנון והבנייה.

בגלל מערכת היחסים הרעועה שלה עם היועץ המשפטי, נעשה ב-2016 שינוי באופן עבודת האגף. השינוי השפיע על מהות עבודתה של התובעת ואופן ביצוע תפקידה.

אומנם התובעת שמרה על תפקידה הפורמלי, אך הוא היה חסר משמעות. סמכותה והחלקים החשובים ביותר בתפקידה ניתנו לסגנים אחרים, ועורכי הדין שעבדו תחתיה הועברו למחלקות אחרות. המשמעות בפועל הייתה שהתובעת נעדרה סמכויות ולא הייתה אחראית על המחלקה.

התובעת ביקשה צו ביצוע להחזיר לה את כל סמכויותיה וכן דרשה פיצוי כספי, בין היתר, בגין התעמרות ועוגמת נפש. 

בית הדין לעבודה קיבל את טענות התובעת בקשר לתנאי עבודה פוגעניים והטרדה.

למרות שאין כיום חקיקה שמסדירה מתן פיצוי בגין התעמרות בעבודה. בית הדין לעבודה עשה שימוש בסעיף 5 להצעת החוק. בהתאם לסעיף כאמור התעמרות בעבודה מהווה עוולה אזרחית, לפיה ניתן לפסוק פיצוי עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

בעניינה של התובעת קבע בית המשפט כי הפגיעה הייתה ממושכת וקשה מנשוא, בהתחשב בוותק של התובעת, בתפקיד הגבוה אליו הגיעה ובמגוון הרחב של סמכויותיה שנלקחו ממנה באופן שרירותי, ללא הליך הוגן, ובחוסר תום לב.

בשל עוצמת הפגיעה, בית הדין פסק לזכות התובעת פיצוי של 150,000 ₪ בגין העסקה פוגענית והתעמרות בעבודה. בתוספת הוצאות משפט בסך 25,000 ₪. בנוסף ניתן צו לעירייה צו לפיו עליה לחדול לאלתר ממידורה של התובעת מפעילות אגף הייעוץ המשפטי בתחום התכנון והבניה.