פסק דין – הסכם על הודעה מוקדמת ארוכה מ-30 ימים מחייב גם את העובד

עובדות

• • החברה הנתבעת עוסקת ביישום והטמעת מערכות מידע ניהוליות בבתי עסק לרבות משרדי עורכי דין.
  • העובדת עבדה בחברה כ-3 שנים בצוות שאמון על הטמעת המערכת אצל לקוחות החברה.
  • הצדדים חתמו על הסכם עבודה. בהסכם הוראה הדדית שבתום שנתיים ניתן להודיע על סיום העסקה בהודעה מוקדמת של 60 ימים. כאשר אם העובדת תפר את ההסכמה הנ"ל רשאית החברה לנכות משכרה פיצוי בשווי ההודעה מוקדמת.
  • לימים אותה עובדת התפטרה מהעבודה בחברה בהודעה מוקדמת בת 31 ימים. כלומר לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת לפי הסכם העבודה.
  • העובדת טענה שהיא לא מחויבת לפני התפטרות במתן הודעה מוקדמת ארוכה מזו שקבועה בחוק הודעה מוקדמת. (נזכיר שצד שמבקש לסיים את יחסי העבודה מחויב לתת הודעה מראש לצד השני. כאשר פרק הזמן המקסימלי בחוק הודעה מוקדמת הינו 30 ימים.)
  • בתגובה החברה ניכתה משכרה האחרון של העובדת את יתרת ימי ההודעה המוקדמת שהיא לא נתנה.

ראו גם:

פסק דין

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בשאלה אם מותר לצדדים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק. נקבע שהתשובה לכך היא חיובית ולכן נפסק שהעובדת מחויבת להודעה מוקדמת שנקבעה בהסכם. כלומר היה עליה להודיע 60 יום מראש לפני התפטרותה.  ואלה נימוקי הכרעת בית הדין:

• • העובדת פעלה בניגוד ללשון הוראת הסכם העבודה בין הצדדים.
  • מדובר בהסכמה חוזית ומפורשת עליה הסכימה העובדת בחתימתה.
  • אין העובדת יכולה להתנער כליל מהתחייבויותיה. התנהגות זו חותרת מהותית תחת עקרונות דיני החוזים.
  • ההוראה בדבר מתן הודעה מוקדמת נקבעה באופן הדדי לשני הצדדים. לא יעלה על הדעת שהוראה זו תחייב את המעסיק בלבד.
  • בית הדין נתן חשיבות לעדות מנהל החברה כי החפיפה לתפקיד של העובדת מצריך פרק זמן גדול מ-30 ימים. בנסיבות אלה, לא מתקיימים נסיבות יוצאות דופן המצדיקות ויתור על הסכמת הצדדים בדבר ההודעה המוקדמת.
  • בית הדין מתייחס לפסיקה קודמת של בית הדין האזורי. על פי אותה פסיקה נקבע כי אין תוקף להוראה בהסכם שמחייבת עובד להודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק. בית הדין מציין כי הוא לא מסכים לקביעה זו על פיה צדדים לחוזה מנועים מלהסכים על תקופת הודעה מוקדמת מוארכת מזו הקבועה בדין.

נקודה שחשוב לציין

פסק הדין הנ"ל מאתגר את הפסיקה הרווחת בבתי הדין לעבודה בנוגע למתן הודעה מוקדמת ארוכה.

עד עכשיו בתי הדין לעבודה נהגו לקבוע שהוראה בהסכם עבודה על מתן הודעה מוקדמת העולה על זו שנקבעה בחוק, תחייב את המעסיק בלבד. עם זאת נציין שפסק הדין ניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לכן הוא לא מהווה תקדים משפטי שמחייב את שאר בתי הדין לעבודה ברחבי הארץ. אולם בתי הדין האחרים בהכרח יצטרכו להתייחס לנימוקים שנרשמו בפסק הדין בפסיקות עתידיות במקרים דומים.

העמדה שלנו

חוק הודעה מוקדמת קובע זכות הדדית לצדדים להסכם עבודה. הודעה מוקדמת היא זכות שנתונה לשני הצדדים להסכם העבודה לקבל עדכון מראש לפני הפסקת עבודה. גם לעובד הזכות לקבל הודעה מראש לפני פיטוריו על ידי המעסיק. ומנגד גם למעסיק הזכות לקבל הודעה מראש לפני התפטרות העובד. זאת בשונה מחוקי עבודה אחרים שקובעים זכויות לעובדים בלבד ומנגד חובות למעסיקים.

לכן ככלל אנו לא רואים בהתחייבות להודעה מוקדמת ארוכה כפגיעה בזכויותיו של עובד. ובלבד שזו זכות הדדית שגם המעסיק מחויב לאותו פרק זמן של הודעה מוקדמת. למרות זאת, אנו סבורים שניסוח הוראה בהסכם עבודה להודעה מוקדמת ארוכה מהחוק צריך להיעשות בזהירות ובשימת הלב שטרם ניתנה הכרעה בנושא של בית הדין הארצי לעבודה.