רשימת לקוחות - סוד מסחרי | חן - משרד עורכי דין לדיני עבודה ומסחר
תוכן עניינים

רשימת לקוחות

תוכן עניינים

כל בעל עסק יודע היום, בפרט אלה שעוסקים בענפי השיווק והמכירה, שאחד מהאתגרים הקשים ביותר לביסוס העסק הוא גיבוש רשימת לקוחות. כאשר הכוונה ברשימת לקוחות היא גם במידע הנוסף שהיא כוללת מעבר לציון שמותיהם בלבד של הלקוחות. המידע הנוסף יכול להסתכם במידע אישי על הלקוחות כגון: כתובות מגורים, מספרי טלפון, תאריכי לידה, מצב רפואי, תעודות זהות, מצב משפחתי וכיוצא בזה. ויכול להכיל גם מידע עסקי בעקבות ההתקשרות עם הלקוחות, כגון: תנאי התקשרות עם לקוחות, צרכי הלקוחות, קשרי עבודה עם לקוחות, מסקנות והמלצות, תשלומים, מחירים ועוד.

גיבוש רשימת הלקוחות על כל המידע האישי והעסקי של אותם לקוחות, הוא תוצר של ניסיון, השקעת משאבים כלכליים ואנרגיות אשר לעתים נפרשת על פני עשרות שנים. בקבלתה מן המוכן, חוסכים לעצמם הנוטלים שלא כדין בראש וראשונה את הצורך להשקיע זמן וממון עבור איתור לקוחות חדשים. אך לא זו בלבד, הנוטלים את רשימת הלקוחות מן המוכן מקבלים לרשותם מאגר מידע אטרקטיבי באמצעותו הם מקבלים עדיפות משמעותית על פני מתחריהם באותו פלח שוק. למשל מידע בדבר תנאי ההתקשרות עם הלקוחות שברשימה יאפשר להם לשדל את אותם לקוחות עם הצעות  ותנאים אטרקטיביים יותר. מידע אודות תנאי פוליסת הביטוח של הלקוחות יאפשר להם לדעת באילו מועדים הם יוכלו להציע לאותם לקוחות תנאים זהים במחירים מוזלים. האפשרויות בלתי נגמרות והשימוש שיכול להיעשות באמצעות המידע הוא כיד הדמיון.

עכשיו שהבנתם על קצה המזלג את החשיבות של רשימת הלקוחות והמידע האישי והעסקי שהיא מכילה, תעצרו לרגע ותחשבו למי יש גישה נוחה יותר לרשימת הלקוחות, מלבד בעל העסק. נכון, התשובה היא לעובדים השכירים שעובדים בבית העסק, הן מהסיבה שהם עושים שימוש ברשימת הלקוחות במסגרת תפקידם והן מהסיבה שיש להם גישה לרשימת הלקוחות דרך המחשב של העסק.

לדוגמה: גישה למערכת ניהול לידים וניהול לקוחות (מערכות CRM), גישה לתיקיות במחשב, גישה לקבצי EXCEL המכילים מידע עסקי ועוד.

ארבע שאלות עיקריות שבעלי עסקים צריכים להתמודד איתם

ראשונה, כיצד בעל עסקים מאבטחים את מאגרי המידע שברשותם, ובפרט את המידע סודי מסחרי שהם מכילים, רק לחוג מצומצם של עובדים שיוגדרו כבעלי הרשאה להיחשף למידע, ובכפוף לדרישות המתחייבות בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז 2017.

השניה, כיצד בעל עסקים יכולים להרתיע, עובדים בהווה או עובדים לשעבר, להימנע מלעשות שימוש במידע הסודי שהם נחשפו אליו במסגרת תפקידם בעבודה, שלא למטרות העסק בלבד. עריכת הסכמי עבודה מותאמים לאור הפסיקה בבתי הדין לעבודה, הכוללים הוראות ברורות המגנות על סודותיו המסחריים של העסק לצד סנקציה כספית בגין הפרתן, יכולים לתת מענה יעיל לבעלים עסקים.

השלישית, אילו כלים משפטיים עומדים לרשות בעלי עסקים כדי להתמודד עם עובדים לשעבר שכבר עושים שימוש ברשימת הלקוחות שלהם על מנת לבסס את העסק החדש שהם פתחו או לסייע למתחרים אצלם הם עובדים. השאלה השלישית מתחלקת לשניים: ראשית, אילו סעדים עומדים לרשות בעלי עסקים כדי לכפות על אותם עובדים לשעבר להפסיק לעשות שימוש ברשימת הלקוחות שלהם לצרכיהם תוך שהם מתחרים במעסיקם הקודם. והשניה, מכוח אילו הוראות חוק זכאים בעלי עסקים לתבוע פיצויים כספיים בעד הנזקים שנגרמו להם עקב שליחת היד של אותם עובדים לשעבר ברשימת הלקוחות ותוצאות השימוש ברשימת הלקוחות.

הרביעית, אילו כלים משפטיים עומדים לרשות בעלי עסקים כדי להתמודד עם מתחריהם שעושים שימוש ברשימת הלקוחות שהם קיבלו מן המוכן על ידי אחד מהעובדים שלהם לשעבר. למעשה, בנקודה זו מערכת היחסים הופכת למשולשת: העובד - שנטל ללא רשות את רשימת הלקוחות ועושה בה שימוש לאחר סיום עבודתו. המעסיק הקודם - שרשימת הלקוחות שייכת לו. והמעסיק החדש – מתחרה אשר מרוויח מהמידע שברשימת הלקוחות אותה הוא קיבל מהעובד.

במאמר זה נסקור כיצד בתי הדין לעבודה מתייחסים לסוגיה זו שבה עובדים נוטלים רשימת לקוחות ללא רשות ממעסיקם ועושים בה שימוש לצרכיהם לאחר סיום עבודתם במסגרת פעילות תחרותית.

סוגי הפיצויים בגין השימוש ברשימת הלקוחות

ישנם 4 מנגנוני פיצויי עיקריים שזכאי לעתור להם מי שעובדו לשעבר נטל ממנו את רשימת הלקוחות לצורכי פעילות עסקית מתחרה נגדו.

פיצויים מכוח חוק עוולות מסחריות: סעיף 13 לחוק עלוות מסחריות קובע כי לבית המשפט סמכות לפסוק לכל עוולה של גזל סוד מסחרי פיצויים בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים ללא הוכחת נזק.

פיצויים מכוח חוק החוזים תרופות: סעיף 10 לחוק החוזים תרופות קובע כי הנפגע זכאי לעתור לפיצוי ממוני בעד הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת הסכם העבודה. כך למשל: אובדן רווחים אשר נובע משידול לקוחות תוך שימוש במידע המסחרי שברשימת הלקוחות.

סעד השבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט: מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט זכאי הנפגע לתבוע את השבת הרווחים שבאו לעובד, בהיותו מתחרה או עובד אצל המתחרה, בזכות רשימת הלקוחות שהגיע לידיו במהלך תקופה העבודה אצל מעסיקו לשעבר.

פיצויים מכוח הפרת חובת תום הלב וההגינות: אלה פיצויים מכוח סעיף 13 לחוק החוזים תרופות, בגין הפרת חובת תום הלב וההגינות של עובד במהלך העבודה ובסיומה, גם בלי שהפר את הוראה כתובה בהסכם העבודה. בהתאם לפסיקה בבתי הדין לעבודה, עובד שמעביר מידע סודי שהגיע אליו מתוקף יחסי העבודה אל המתחרים מפר את חובות האמון ותום הלב שהוא חב בהם.

נוסף על כל אלה, במקרים מסוימים בהם העובד נתפס מעביר את רשימת הלקוחות לגורם שלישי בעוד מועסק בחברה, רשאי המעסיק לפטר אותו מהעבודה לאלתר בכפוף לשימוע ולשלול ממנו פיצויי פיטורים עד להכרעת בית הדין לעבודה בנושא. שלילת פיצויי פיטורים בגין גניבת קניין של העסק הוכרה בפסיקה כעילה לגיטימית לשלילת פיצויי פיטורים במלואם.

חשוב להבהיר, פיצויים מכוח חוק עוולות מסחריות ופיצויים מכוח הפרת חובת תום הלב לא טעונים הוכחת נזק. המשמעות היא שהמעסיק שעובדו לשעבר עשה שימוש ברשימת הלקוחות שלו לא ידרש להוכיח שנגרם לו נזק ממוני כתוצאה מהשימוש שעשה העובד ברשימת הלקוחות. ישנו קושי מובנה בהוכחת קיום נזק ממוני והיקפו; ועוד יותר קשה לייחס אותו לשימוש שעשה העובד ברשימת הלקוחות. שני נימוקים מרכזים לכך: ראשית, בדרך כלל בעלי עסקים יעדיפו להימנע מלהציג חשבונות של העסק המעידים על ירידה בהכנסות ויתקשו להוכיח בחוות דעת את הקשר הסיבתי בין הירידה בהכנסות לשימוש שעשה אותו עובד ברשימת הלקוחות. ושנית, במקרים רבים מתקשים מעסיקים להשיג ראיות שתומכות בטענותיהם שהעובד "סגר עסקאות" חדשות באמצעות פנייה ללקוחותיו של מעסיקו לשעבר המופיעים ברשימת הלקוחות.

כמובן שעורך דין לדיני עבודה שמכיר את הסוגיות הללו לפני ולפנים ידע למצוא את דרכי ההוכחה היצירתיות בנסיבות העניין.

הגנה על רשימת לקוחות בעסק
הגנה על רשימת לקוחות בעסק

מתי רשימת לקוחות תיחשב כ-"סוד מסחרי"

בתביעה לפי חוק עוולות מסחריות רשאי בית הדין לעבודה לחייב עובד מעוול, בגין עוולה של גזל סוד מסחרי, בפיצויים שלא יעלו על 100,000 ₪ גם בלי שידרש המעסיק הנפגע להוכיח שנגרם לו נזק. על מנת לבסס את התביעה יש להוכיח בין היתר שהמידע שנלקח, בעניינו רשימת לקוחות, עולה כדי "סוד מסחרי".

סעיף 5 לחוק עוולת מסחריות מגדיר סוד מסחרי כדלקמן:

"סוד מסחרי", "סוד" – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;

"שימוש" – לרבות על ידי העברה לאחר.

בעניין הר זהב קבע בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 1141/00) מהם השיקולים שיש להביא בחשבון כאשר בוחנים את משקלה של רשימת לקוחות כסוד מסחרי הראוי להגנה. אלה הם השיקולים שנמנו בפסק הדין:

רשימת הלקוחות סודית והמעסיק נקט באמצעים סבירים להבטיח את שמירת הסוד; היקף התחרות בין המעסיק החדש למעסיק הקיים; היקף הידע שיש לעובד על הלקוחות מעבר לזהותם בלבד; ענף המשק שבו מתנהלים העסקים; ההשקעה של המעסיק הקודם במשיכת לקוחות והחיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי; אין לצאת מראש מהנחה שהעובד לא יכבד את חובתו לשמור על סודות מסחריים.

בפסקי דין נוספים שב וקבע בית הדין הארצי לעבודה כי גם במקרים שהשמות המופיעים ברשימת הלקוחות לא חסויים כשלעצמם הרי "הפרטים הכלולים ברשימת הלקוחות אודות כל לקוח, לרבות הידע על צרכיו, סוגי המוצרים אותם הוא צריך, היקף הרכישות והמחיר המשולם עבור כל פרט, הופכים אותה ל"סוד מסחרי".

מן האמור עולה כי ההלכה הפסוקה מבחינה בין הרשימה השמית כשלעצמה לבין המידע העסקי מסחרי הנוגע לאותם לקוחות. אין הכוונה כי שמותיהם של הלקוחות בהתקיים תנאים מסוימים אינם עולים בגדר סוד מסחרי אלא שיש לתת חשיבות מוגברת יותר למידע העסקי שהוא מעבר לזהות הלקוחות לבדה. מידע הכולל בין היתר את תנאי העסקאות עם הלקוחות; המוצרים שהם רכשו; הטיפול שהם זכו לו; המחירים ותנאי התשלום שניתנו להם; הידע על צרכיהם; היקף הרכישות שלהם; ועוד.

 

הפרת חובות תום הלב לאחר סיומם של יחסי העבודה

בשורה ארוכה של פסקי דין קבע בית הדין הארצי לעבודה כי חובת תום הלב וההגינות החלה על עובדים במסגרת יחסי העבודה ממשיכה גם לאחר סיום יחסי העבודה. בתי הדין לעבודה הדגישו כי החובה נגזרת מנורמות התנהגות רצויות הנפרשות על פני מערכת יחסי העבודה. כך שגם אם העובד לא הפר הוראה כתובה בהסכם העבודה, עדיין מוטלת עליו החובה לקיים את הסכם העבודה בתום לב והגינות לאור נורמות התנהגות שנקבעו בפסיקה כמחייבות בכל מערכת של יחסי עבודה.

בפסק הדין בעניין ורגוס (ע"א 1142/92) נקבע כי מחובת האמון שחלה על העובד נגזרות חובות נוספות וכך נקבע:

"מחובת האמון נגזרות חובות רבות, אשר רובן מתייחסות לתקופת קיומם של יחסי עובד-מעביד ולאופן ביצוע העבודה על-ידי העובד, כגון: האיסור על שידול לקוחות המעביד לעבור לעבוד עם העובד לאחר שיעזוב את מקום העבודה, עוד בתקופת עבודתו אצל המעביד, או האיסור על ניגוד עניינים. חובת האמון אינה מוגבלת רק לתקופת העבודה אצל המעביד. ענייננו הוא דווקא בחובות הנגזרות מיחסי האמון לאחר שהסתיימו יחסי העבודה. עם זאת, מטבעם של דברים קשורות חובות האמון, הנוגעות לתקופה שלאחר סיום יחסי העבודה, בדרך-כלל, לתחרות של עובד עם מעבידו לשעבר".

סיכום

מן הפסיקה עולה, כי שילובם של רשימת הלקוחות והמאמץ הנדרש לגיוסם ביחד עם הידע על שיטות עבודה, השירותים שניתנים, תמחור והידע הספציפי על אותם לקוחות, עולים כדי סודות מסחריים הראויים להגנה.

תחרות לא לגיטימית מצד העובד בעודו עושה שימוש במידע עסקי וסודי שהגיע לידיו במהלך עבודתו אצל מעסיקו הקודם אסורה בהחלט גם ללא איסור מפורש בהסכם עבודה. עובד שנוהג כך מסתכן שיחויב בפיצויים כספיים לטובת המעסיק בגין הפרת חובות תום הלב וההגינות המתחייבים במסגרת יחסי עובד-מעסיק. זאת ועוד, אותו עובד מפר מסתכן גם שישללו ממנו את פיצויי הפיטורים במלואם או חלקם.

 

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
הגנה על רשימת לקוחות בעסק
דיני עבודה
עו"ד איתי חן

רשימת לקוחות

כל בעל עסק יודע היום, בפרט אלה שעוסקים בענפי השיווק והמכירה, שאחד מהאתגרים הקשים ביותר לביסוס העסק הוא גיבוש רשימת לקוחות. כאשר הכוונה ברשימת לקוחות

קרא עוד »