צו הרחבה לפנסיה חובה – שאלות ותשובות

רקע – ההסדר הפנסיוני במדינת ישראל

בשנת 2007 נחתם הסכם קיבוצי הכללי בין לשכת התאום של הארגונים הכללים לבין ההסתדרות הכללית החדשה.

ההסכם האמור הורחב על כלל העובדים השכירים במדינת ישראל באמצעות צו ההרחבה שהתקין שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: צו ההרחבה).

צו ההרחבה פורסם ב-1.1.2008 ותוקן בשנת 2011 והוראותיו מחייבות את כלל המעסיקים והעובדים בישראל, למעט החריגים שנקבעו בצו:

1. 1. עובדים שיש להם הסדר פנסיוני מיטיב;
   2. עובדים שהגיעו לגיל פרישה ומקבלים קצבה;
   3. נשים עובדות מתחת לגיל 20 וגברים עובדים מתחת לגיל 21.

בהתאם להוראות צו ההרחבה, כל מעסיק מחויב לערוך לעובדיו הסדר פנסיוני מקיף הכולל גם כיסויים למקרה מוות ונכות.

המעסיק מחויב להפריש להסדר פנסיוני שבו בחר העובד בהודעה בכתב ובהתאם לשיעורים שנקבעו בצו ההרחבה.

מועד הזכאות להסדר פנסיוני – החל מהיום הראשון או לאחר 6 חודשים

הזכאות להסדר פנסיוני קמה לעובד החל מהיום הראשון לעבודתו או לאחר 6 חודשים אילו התקבל לעבודה ללא הסדר פנסיוני קודם.

במקרה של עובד שזכאי להסדר פנסיוני החל מהיום הראשון, עומדת למעסיק הזכות לדחות את מועד תחילת ההפקדות ב-3 חודשים.

עם זאת לאחר שלושה חודשים ידרש המעסיק להפקיד כספים לפנסיה של העובד למפרע החל מהיום הראשון לעבודתו. 

שיעורי ההפקדות לפנסיה

השיעורים הקבועים בצו ההרחבה עודכנו לאורך השנים, כך שהיום המעסיק מחויב, לכל הפחות, להפריש 18.5% לפחות מהשכר הקובע לפי החלוקה הבאה:

תגמולים על חשבון המעסיק – 6.5%;

תגמולים על חשבון העובד – 6%;

מרכיב פיצויי הפיטורים – 6%.

השכר הקובע ממנו יש להפריש לפנסיה

צו ההרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני מיום 25.5.2016 מגדיר את "השכר הקובע" כהגדרתו בהסכם החל על העובד, ולא פחות מהשכר המבוטח המתחייב על פי צו ההרחבה לפנסיית חובה.

לפיכך ההפרשות מחושבות על פי שכר העבודה כהגדרתו בהסכם העבודה בין הצדדים.

עם זאת, בהתאם לאמור בסיפא הסעיף, רשאי המעסיק לקבוע בהסכם העבודה שהשכר הקובע להפרשות הפנסיונית לא יעלה על השכר הממוצע במשק (10,551 ₪ נכון ל-26.8.2021).

בהיעדר הסכם עבודה ידרש המעסיק להוכיח את ההסכמות לעניין זה.

ראו עוד:

בצו ההרחבה נקבע כי ההסדר הפנסיוני יכלול כיסוי ביטוחי מקיף ("פנסיה מקיפה"), כך שיבטיח לעובד כיסוי ביטוחי בשלושה מצבים:

1. 1. פטירה – ביטוח שאירים, המבטיח לשאיריו של העובד קצבה חודשית במקרה של מות העובד.
   2. נכות – ביטוח נכות (בשמו הנוסף: אובדן כושר עבודה) המבטיח לעובד קצבה חודשית במקרה של נכות זמנית או קבועה.
   3. פרישה – ביטוח זקנה, העובד והמעסיק מחוייבים לחסוך לטובת הפנסיה של העובד, כך שהעובד יגיע לגיל פרישה תהיה לו הכנסה חודשית מובטחת עד סוף ימיו.

זכות העובד לבחור את סוג קופת הגמל (גמל לחיסכון, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים)

בצו ההרחבה נקבע כי ההסדר הפנסיוני יהיה בדמות הפקדה לקופת גמל לקצבה בפנסיה מקיפה.

בשנת 2015 הוכנס תיקון מס' 13 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) שבמסגרתו נקבע כי קופות גמל לקצבה יכללו קופות גמל לחיסכון, קופות ביטוח (ביטוח מנהלים) וקרנות פנסיה.

סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים קובע שהעובד רשאי בכל עת לבחור את סוג קופת הגמל (קופות גמל לחיסכון, קופות ביטוח, קרנות פנסיה).

סעיף 3(ג) לצו ההרחבה קובע את זכותו של העובד לבחור או לעבור לקופת גמל אחרת על פי דין, שאינה מפורטת בצו ההרחבה.

מכאן שהמעסיק מחויב לבטח את העובד בתכנית פנסיה מקיפה באחת מקופות הגמל לקצבה בהתאם לבחירתו של העובד.

בהיעדר בחירה של העובד בדבר זהות קופת הגמל לקצבה הוא יבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה [סעיף 3ב לצו].

מהו מרכיב הפיצויים בקופת הגמל לקצבה?

מרכיב הפיצויים בקופת הגמל כולל את תשלומי המעסיק בעד או על חשבון פיצויי הפיטורים.

הכספים שנצברו בקופת הפיצויים באים על חשבון תשלום פיצויי פיטורים והמעסיק ידרש להשלים את היתרה החסרה לפיצויי פיטורים על פי חוק.

יחד עם זאת, אם המעסיק הפקיד לרכיב הפיצויים כספים בשיעור 8.33% מהשכר הקובע, וזאת לאורך כל תקופת העסקה, אז הכספים שהופקדו יבואו במקום פיצויי פיטורים.