כתב ויתור
-
- הזכויות שעליהן מוותר העובד ידועות לו;
- נמסר לעובד לפני חתימתו על כתב הויתור, חשבון מפורט בדבר הסכומים המגיעים לו לסילוק תביעתו;
- כתב הויתור ברור וחד משמעי.
כתב קבלה וסילוק (כתב ויתור) – חסימת העובד שלא יתבע את המעסיק בעתיד
מעסיקים רבים מחתימים את עובדיהם, עם סיום העסקתם, על כתב קבלת וסילוק (כתב ויתור). שבמסגרתו העובדים מצהירים שהם קיבלו את מלוא זכויותיהם מהמעסיק. וכי לא תהיינה להם בעתיד כל תביעה נגד המעסיק בגין תקופת עבודתם אצלו. מה המשמעות המשפטית של כתב זה? האם חתימתם של העובדים בהכרח מחייבת אותם ותמנע מהם לתבוע את זכויותיהם?
כתב הויתור יכול להיות מסמך שכותרתו "סיום יחסי עבודה בהסכמה" או "מכתב פיטורים" או "גמר חשבון עם העובד" או כל כותרת אחרת שנבחרה. כאשר המשמעות נותרת בעינה. העובד חסום מלתבוע את המעסיק בעתיד על זכויותיו שלא שולמו לו במהלך תקופת עבודתו.
דרך לשלול מהעובד את הזכויות שלו בעבודה ובסיומה
במרבית המקרים התוצאה היא שכתב הסילוק מקפח את העובד. ולמעשה שולל ממנו, שלא בצדק, את כל הזכויות שמגיעות לו או חלקן בגין תקופת עבודתו.
מניסיוננו נוכל לומר, כי על ידי החתמת עובדים על כתבי ויתור, לא פעם זה יוצר אצלם מחסום פסיכולוגי. סוג של כניעה מראש, מלדרוש את זכויותיהם ואת הכספים שמגיעים להם מהמעסיק. אך אם זה בצדק?
הנה לכם דוגמה לנוסח של כתבי סילוק רבים שנתקלנו בהם:
החדשות הטובות הן כי במרבית המקרים לכתבים הללו כלל אין תוקף משפטי בבית הדין לעבודה. והם אינם מחייבים את העובד, על אף חתימתו, אלא אם כן הם עומדים בתנאים המחמירים שנקבעו בפסיקה.
מה הם אותם תנאים שנקבעו בפסיקה? עוד נגיע לזה. אך קודם כל נתחיל עם מקרה אמיתי שהגיע לפתחו של בית הדין לעבודה.
באותו עניין, עובדת אחת, סוכנת מכירות. הגישה תביעה נגד מעסיקה לשעבר בגין אי תשלום זכויות סוציאליות כגון: שעות נוספות, דמי הבראה, פדיון חופשה, פנסיה וכ"ו.
אותו מעסיק, בד בבד עם הגשת כתב ההגנה. הגיש בקשה מקדמית לדחות את תביעתה של העובדת על הסף מחמת השתק. (היינו: הנתבע – המעסיק, מבקש מבית הדין לדחות את התביעה על הסף בטרם נערך בירור עובדתי והוצגו בו הראיות).
ראו גם:
לאחר שבית הדין לעבודה בחן את הכתוב. הוא דחה בתוקף את בקשתו של המעסיק וקבע כי אין כל הצדקה ליתן תוקף לכתב הויתור.
בפסק הדין נקבע כי הכתב הלאקוני שחתמה עליו העובדת לפיו היא מוותרת בהסכמה על זכויותיה תמורת סך כספי נמוך. כלל לא עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה. אף לא באחד מהם, ולפיכך אין לו כל תוקף משפטי.
בית הדין המשיך ומנה מהם אותם תנאים שצריכים להתקיים על מנת שיינתן תוקף לכתב.
על מנת שיינתן תוקף לכתב ויתור, צריכים להתקיים שלושת התנאים הבאים:
2. נמסר לעובד לפני חתימתו על כתב הויתור, חשבון מפורט בדבר הסכומים המגיעים לו לסילוק תביעתו.
3. כתב הויתור ברור וחד משמעי.
רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן יינתן משקל לחתימת הויתור. היינו, העובד צריך להיות מודע לכך שהוא מתפשר על פחות מהמגיע לו.
בנוסף, גם כאשר ישנו פגם בכתב לא ינתן לו תוקף משפטי. כך למשל כאשר תשלום זכויותיו של העובד על פי דין מותנה בחתימתו על כתב הויתור. בבחינת "לא חתמת לא קיבלת".
היינו, במקרים שאין רצון אמיתי מצד העובד לחתום על מסמך ויתור. אך הוא עושה זאת על מנת לקבל ולו חלק קטן מהכסף שמגיע לו. לא ינתן תוקף משפטי לכתב.
נקבע כי הויתור שחתמה עליו העובדת הכיל הצהרה סתמית לפיה כנגד קבלתה סכום מסוים לא תהיה לה כל תביעה כספית נגד המעסיק בקשר לעבודתה אצלו. מבלי שצורף לכתב הויתור פירוט הסכומים שמגיעים לה ובהתאמה מבלי שידעה שמגיע לה סכום גבוה יותר מזה שקיבלה.
לפיכך ברור שהעובדת לא יכלה לדעת מהן הזכויות שעליהן היא מוותרת.
בסופו של ההליך המשפטי, בית הדין לעבודה קיבל את טענותיה של העובדת. ופסק לזכותה פיצוי כספי משמעותי עבור מלוא הזכויות שמגיעות לה בגין תקופת עבודתה. לרבות הזכויות עליהן היא "ויתרה" בכתב הויתור.
כתב קבלה וסילוק – סיכום
בכל מקרה שהמעסיק מבקש ממכם לחתום על מסמך ויתור עם סיום עבודתכם. עשו אחד מהשניים: תסרבו בתוקף או תפנו אל עו"ד דיני עבודה שעוסק בתחום על מנת שישמור על האינטרסים שלכם מול המעסיק.
במקרה שכבר חתמתם על ויתור אך אתם מרגישים מקופחים. ושלא באמת קיבלתם תשלום עבור מלוא הזכויות שלכם, תפנו לעו"ד שעוסק בתחום.
ותזכרו – כתב ויתור, גם אם חתמתם עליו, הוא לא סוף הדרך. וברוב המכריע של המקרים הוא כלל לא יקבל תוקף משפטי מחייב אשר ימנע ממכם לדרוש את זכויותיכם.
השימוש בלשון זכר במאמר זה נעשה מטעמי נוחות בלבד. כל האמור בו מתייחס באותה מידה גם לנשים, כמובן. מטרתם של התכנים והמאמרים המופיעים ו/או מצוטטים ו/או מופנים באתר היא להרחיב את בסיס הידע של הגולש בנושאים שונים והם אינם מחליפים פנייה לעורך דין על בסיס אישי ופרטני.